שאלות שנשאלות

זו פסיכותרפיה שבה תשומת הלב מופנית לא רק לתוכן שמסופר אלא גם למה שקורה בגוף בזמן שהוא מסופר — נשימה, מתח, קצב דיבור, תחושה. ההנחה היא שהגוף נושא מידע שהמילים עדיין לא הגיעו אליו. ענבר שבח-הבוט עובדת בגישות האלה ברוח האקומי ו-Somatic Experiencing.

שניהם. הקליניקה נמצאת באליאב שבמזרח לכיש, והטיפול מתקיים גם מקוון. בגדול הכול יכול להתקיים גם מקוון.

כן. העבודה נשענת על הקשבה לתחושות שלכם ועל תיאור שלהן במילים, ולא על מגע. מה שנדרש הוא מרחב פרטי ושקט שבו אפשר לדבר בלי שיפריעו ובלי שישמעו.

הקצב איטי יותר ויש בו יותר עצירות. במקום לספר על מה שקרה, עוצרים באמצע ובודקים מה קורה עכשיו. ההתנגדות אינה מכשול שמפרקים אלא מידע שמכבדים. והגוף אינו נושא לשיחה אלא הזירה שבה העבודה מתרחשת.

לא. הקשב שנדרש בחדר נבנה בתוך המפגש עצמו, בהנחיה. הוא אינו דורש ניסיון קודם.

לא. באחת מהגישות שענבר עובדת בהן, Somatic Experiencing, קיים עיקרון שנקרא טיטרציה — התקדמות במנות קטנות ובקצב מדוד, כדי שמערכת העצבים תישאר בטווח שהיא מסוגלת לעבד. אין דרישה לספר הכול, ובוודאי לא לספר שוב ושוב.

זה משתנה מאדם לאדם ותלוי במה שמביאים ובמה שמתגלה בדרך. אין תשובה כללית, וכל הבטחה למספר פגישות מראש היא הבטחה שאי אפשר לעמוד בה. אפשר לשאול על כך בשיחת היכרות.

בוואטסאפ למספר 055-8870462 או בדוא"ל inbarshev@gmail.com. אפשר לכתוב משפט אחד. פנייה אינה התחייבות.

ימי ראשון בין 19:30 ל-20:30, בקליניקה באליאב או בזום. ימי שני בין 20:30 ל-21:30, בזום.

כן. המפגשים מונחים, וההנחיה כוללת את הבסיס. אין דרישה לניסיון קודם ואין תנוחה מחייבת — כיסא זה בסדר גמור.

סדנה היא קבוצתית. טיפול הוא פרטני. בסדנה השיתופים בין המשתתפים והקשרים שנוצרים הם עצמם חלק מהעבודה — וזה בדיוק מה שפגישה פרטנית לא יכולה לתת.

ענבר שבח-הבוט מנחה ומלמדת סדנאות מיינדפולנס ובודהיזם, ומנחה קורס מתמשך בשם "מיינדפולנס מתקדמים" בעמותת "תודעה בריאה". לפרטים על תכנים ומועדים קרובים אפשר לפנות ישירות.

התרגול שאוב מהמסורת הבודהיסטית, אבל אינו דורש אמונה כלשהי. אפשר לתרגל אותו בלי שום זיקה דתית. מאז שנות השבעים הוא נלמד גם בהקשרים רפואיים לגמרי חילוניים.

משנים. אפשר לתרגל בעיניים פקוחות עם מבט רך כלפי הרצפה, אפשר להחליף עוגן מהנשימה לכפות הרגליים, אפשר לקצר. מנחה שמכיר את זה יציע את השינוי — זה חלק מהתרגול ולא סימן שנכשלתם בו.

ענבר שבח-הבוט משמשת כעובדת סוציאלית לקבוצות בחוות להב, חווה חקלאית טיפולית למניעה וטיפול בפוסט-טראומה על רקע צבאי וביטחוני, שהיא חלק מעמותת חוות רימון. היא אשת הקשר לקבלת מידע על קבוצות עיבוד בחווה.

תהליך חקירה של ארבע שאלות והיפוך, שבו בודקים מחשבה שגורמת מצוקה. ארבע השאלות הן: האם זה נכון? האם אני יכול לדעת בוודאות מוחלטת שזה נכון? איך אני מגיב כשאני מאמין למחשבה הזו? מי הייתי בלי המחשבה הזו? אחריהן מנסחים את המשפט בהיפוכו ומחפשים לו דוגמאות ממשיות.

מאפשר הוא מי שמחזיק את המרחב בזמן שאדם עושה את העבודה: שואל את השאלות, ממתין, ואינו מוסיף פרשנות משלו. מאפשר מורשה הוא מי שעבר הכשרה והוסמך לכך. ענבר שבח-הבוט היא מאפשרת מורשית בשיטת העבודה.

לא. אין בה החלפה של מחשבה רעה בטובה, ואין בה דרישה להסכים עם מה שקרה. אם התשובה לשאלה הראשונה היא "כן, זה נכון" — פשוט ממשיכים לשאלה הבאה.

אפשר, על דף. בפועל מגלים שדווקא המחשבה החזקה ביותר היא זו שקשה לחקור לבד, כי היא מרגישה מובנת מאליה. שם נכנס מאפשר.

לא. מיינדפולנס הוא תרגול של התבוננות במה שקורה, כפי שהוא קורה. לפעמים התוצאה היא רוגע, ולפעמים דווקא פגישה ברורה עם משהו לא נעים. שתי התוצאות הן תרגול מוצלח. רוגע הוא לעיתים תופעת לוואי, לא המטרה.

לא, וזה גם בלתי אפשרי. הרגע שבו מבחינים שהמחשבה נדדה הוא לא הכישלון — הוא התרגול עצמו. השריר שמתאמן הוא שריר ההבחנה, לא שריר הריכוז.

השורש הוא בתרגול הבודהיסטי. המעבר להקשר הרפואי המערבי קרה ב-1979, כשד"ר ג'ון קבט-זין פתח באוניברסיטת מסצ'וסטס תוכנית בת שמונה שבועות לחולים כרוניים, שנודעה לימים כ-MBSR.

תרגול שמפנה תשומת לב פנימה יכול להעלות חומר קשה, במיוחד אצל מי שנושא טראומה, אבל טרי או חרדה גבוהה. זו אינה סיבה להימנע, אבל זו סיבה טובה להתחיל בליווי של מנחה ולא לבד מול אפליקציה.

גישה לעיבוד טראומה שפיתח ד"ר פיטר לוין והציג בספרו Waking the Tiger משנת 1997. נקודת המוצא שלה ביולוגית: מול איום מערכת העצבים מגייסת אנרגיה לפעולה, וכשהפעולה נחסמת האנרגיה נותרת כלואה. לפי הגישה, הטראומה אינה האירוע אלא מה שנשאר בגוף מפני שתגובת ההישרדות לא הושלמה.

מונח שנשאל מהכימיה. במקום להיכנס לחומר הקשה כולו בבת אחת, ניגשים אליו במנות זעירות ובקצב מדוד, כך שמערכת העצבים נשארת בטווח שהיא מסוגלת לעבד. זו הנקודה שבה הגישה שונה מגישות של חשיפה.

התנודה הטבעית בין התכווצות להתרחבות. בפועל מזיזים את תשומת הלב הלוך ושוב בין אזור מוצף בגוף לאזור ניטרלי או נעים. התנועה הזו מאפשרת למערכת לעבד בלי לקרוס.

לא. הגישה מתייחסת גם ללחץ מתמשך, ליחסים מוקדמים לא בטוחים, לניתוחים ולאשפוזים בילדות ולנטישה. אין סולם חומרה ואין "לא מספיק גרוע".

המעקב הרגע-רגעי אחר מה שקורה בגוף — לחץ, חום, כיווץ, כובד, נמלול. לא רגש ולא פרשנות אלא התחושה הגולמית עצמה. זו שפת העבודה של הגישה.

גישה בפסיכותרפיה גופנית שפיתח רון קורץ באמצע שנות השבעים. היא מניחה שהתוכן המילולי הוא רק חלק קטן מהחומר הטיפולי, ושהחלק הגדול נמצא בקצב הדיבור, בנשימה, במתח ובתנועה — במה שהגוף עושה בזמן שהמילים נאמרות.

חמישה עקרונות: קשב — שינוי אמיתי מגיע ממודעות ולא ממאמץ; אי-אלימות — לא נאבקים בהתנגדות; אורגניות — האורגניזם הוא מערכת חיה שיודעת לתקן את עצמה; אחדות; והוליזם גוף-נפש.

הנחה עמוקה שאדם מחזיק על עצמו ועל העולם, שנוצרה מוקדם מאוד ולרוב מחוץ למילים — למשל "אני צריך להסתדר לבד". אמונות כאלה אינן משתנות מהסבר; אפשר לדעת שהן לא נכונות ועדיין לחיות לפיהן.

באליאב שבמזרח לכיש. בנוסף מתקיימים טיפולים מקוונים, ובגדול הכול יכול להתקיים גם מקוון.

נכון להעלאת האתר לאוויר — כן. הזמינות משתנה, ולכן הדרך המדויקת לבדוק היא לשאול ישירות בוואטסאפ.

העלות נסגרת בפנייה אישית ואינה מפורסמת באתר. אפשר לשאול בוואטסאפ או בדוא"ל.

עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית בגישות מבוססות מיינדפולנס וגוף, ברוח האקומי ו-SE. מנחה ומלמדת סדנאות מיינדפולנס ובודהיזם, ומאפשרת מורשית בשיטת העבודה של ביירון קייטי. עובדת סוציאלית לקבוצות בחוות להב. צועדת בדרך התרגול הבודהיסטית מזה 25 שנה.

לא. פנייה בוואטסאפ או בדוא"ל עלולה לא להיקרא במשך שעות. במצב מצוקה יש לפנות לער"ן בטלפון 1201, שפועל 24 שעות ביממה, או למגן דוד אדום בטלפון 101.